התקפי חרדה: איך מתמודדים ומתי צריך בדיקה רפואית?

התקף חרדה הוא גל פתאומי של פחד או מצוקה שעשוי לכלול דופק מהיר, רעד, סחרחורת או קושי בנשימה. התקף בודד אינו זהה להפרעת פאניקה. תסמינים דומים יכולים להופיע גם במצבים רפואיים, ולכן אין לאבחן אותם כחרדה על סמך מאמר. NIMH

מתי צריך בירור רפואי?

בתסמינים חדשים, חריגים או מדאיגים יש לפנות להערכה רפואית. כאב משמעותי בחזה, קושי נשימתי חמור, התעלפות או חשד למצב חירום מצריכים פנייה דחופה לשירות חירום. גם אם חוויתם חרדה בעבר, אין להסיק שכל תסמין חדש נובע ממנה.

מה אפשר לנסות כשהתקף כבר מוכר ואובחן?

לפי הנחיות NHS, אפשר לנסות נשימה איטית ולהזכיר לעצמכם שהגל צפוי לחלוף. אין צורך לכפות נשימות גדולות או להילחם בכל תחושה. כדאי לתכנן עם איש המקצוע מראש מה מתאים לכם ואיך להבחין בין המצב המוכר לבין צורך בבדיקה. NHS: הפרעת פאניקה

מה עושים כשההתקפים חוזרים?

בהערכה בודקים את תדירות ההתקפים, החשש מהתקף נוסף והימנעות מפעילויות. טיפול עשוי לכלול CBT, טיפול תרופתי או שילוב בהתאם למצב ולהעדפות. CBT יכול לעסוק בפרשנות של תחושות ובהימנעות שנבנית סביבן. אין צורך להחליט לבד איזו תוכנית מתאימה. NIMH

מה להביא לשיחת ההערכה?

• מתי הופיע האירוע, כמה זמן נמשך ומה הורגש?
• האם היו אירועים דומים והאם בוצע בירור רפואי?
• האם השתנו הרגלים או פעילויות מפחד מהתקף נוסף?
• מה הייתם רוצים להחזיר לחיי היום־יום?

שאלות נפוצות

האם התקף אחד אומר שיש הפרעת פאניקה?

לא. אבחון מתייחס גם לדפוס החוזר ולהשפעה על החיים, ונעשה בהערכה מקצועית.

האם יש טכניקה שעוצרת כל התקף מיד?

אין הבטחה כזאת. אפשר ללמוד דרכי התמודדות מותאמות ולבחון טיפול לקושי החוזר.

איך מוצאים מטפל?

באינדקס המטפלים אפשר לחפש אנשי מקצוע ולשאול על הכשרה וניסיון בחרדה ובפאניקה.

המידע כללי ואינו מחליף בדיקה רפואית או טיפול אישי.